שמי רפי יונה, גרוש ואב ל-2 מירושלים אוהד הפועל ירושלים מגיל 0. ב-15 שנה האחרונות אני מנהל את העסק המשפחתי - חברת א.ברזני הסעות בע"מ. ב-15 שנה האלו הגדלנו את פעילות החברה בלמעלה מ-1,000% והפכנו להיות אחת מחברות ההסעה המובילות בישראל שנמנית ב-100 החברות המשפיעות של המדינה ע"פ מדד DUNS100 בשלוש שנים האחרונות. בנוסף, אני מנהל ובעלים של חברת הנדל"ן של
א.ברזני יזמות ונדל"ן בע"מ. משפחתי היא חלק בלתי נפרד מהפועל ירושלים, אני בנו של ויקטור יונה ואוהד הפועל ירושלים מיום היוולדי. מאז שאני זוכר את עצמי וכל תקופת הילדות חייתי וחוויתי את המועדון בכל רבדיו ושיחקתי גם במחלקות הנוער והילדים של המועדון.
החזון
הקמת בית למועדון יוביל לתחושת שייכות, לגיוס שחקנים מובילים בכל מחלקת הנוער ויאפשר לבוגרים שקט מקצועי. אני מתחייב להפעיל את כל קשריי בעיריית ירושלים כולל ראש העיר כדי שהמועדון יקבל את הדבר הבסיסי לו הוא זכאי ושיהיה בית להפועל בירושלים.
היציע
איך אתה מציע לפתור את המחלוקות שעדיין קיימות ביציע? איך תאחד את הקהל?
לדעתי צריך להסתכל על שורש הבעיה, ישנו דור של אוהדים משני הצדדים שלא חווה את התקופה שבה היינו מאוחדים אלא גדל על דרבי של הפועל נגד קטמון ומבחינתם ביתר בכלל לא הייתה פקטור... זה נורא עצוב לשמוע, אני גדלתי על ביחד עם חברים ליציע שהתאחדנו לאחר שנים ארוכות של נתק אבל האיחוד הרגיש לי ולעוד הרבה חברים בני גילי שאוהדים את הקבוצה כמשהו די טבעי שהיה צריך לקרות מזמן. הדור הזה הצעיר שכרגע בגילאי 15-25 לא חווה מעולם דרבי מול ביתר עד השנה הזאת, מבחינתם התאחדנו עם "האויב". אל הדור הזה לא פנינו מספיק ולא עשינו מספיק כדי שיבין מי היא הפועל ירושלים, את ההיסטוריה שקיימת הרבה לפני הפיצול ב-2007.
אני חושב שאנו צריכים לארגן 2-3 מפגשים קטנים של עד 10-15 אוהדים משני המחנות גם של קטמון וגם של המקורית מהדור שעדיין קשה לו לקבל את האיחוד יחד עם שחקני עבר, אוהדים ותיקים ואפילו עם שי אהרון שיספרו לחבר'ה האלה על חוויות מגמרי גביע, עליות ליגה, ירידות, טראומת רעננה וכל מה שמתלווה אליה על מנת שיבינו שיש היסטוריה של הפועל ירושלים שמורכבת גם מהפועל קטמון והפילוג וזה חלק מהעתיד של הקבוצה ורק ביציע מאוחד ושמח נוכל להביא עוד אוהדים ולתמוך בקבוצה שלנו.
בנוסף אני חושב שלקבוצת אוהדים צריך להיות ארגון אוהדים רישמי שמתוקצב ע"י העמותה, לדעתי עלינו להקים ארגון שמורכב מראשי אוהדים של 2 הצדדים (גם בשיתוף של הבריגדה) שיחד על ידי עשייה משותפת יהיה חיבור משותף ואמיתי ביניהם.
הארגון הזה גם יתחייב להתנדב בפעילויות של שאר מחלקות העמותה וידאג להביא קבל מעודד למשחקי הנוער והנשים.
איך לדעתך יש לטפל באלימות שיש בתוך היציע שלנו?
אני מאמין שבכל אלימות יש לנהוג ביד קשה בדיוק כמו שהועד נהג עד היום, אוהד שינהג באלימות אמור להיות מורחק וצריך להגיש נגדו תלונה במשטרה.
אני גם מאמין שברגע שאוהד הביע חרטה והתנצל (כמובן ע"פ חומרת המקרה) עלינו לקבל את ההתנצלות אך באותה נשימה לקיים מפגש בין האוהדים שרבו ולנסות לפתור את הסכסוך ביניהם.
במקרה האלימות הראשון שקרה השנה אני דאגתי להביא את 2 האוהדים לשיחה בעמק הארזים יחד עם אנשי הקבוצה וביחד הבאנו לסולחה ביניהם.
כמובן שכל אחד מאותם אוהדים שהתנהגו באלימות ריצו את עונש ההרחקה שקיבלו מהועד אבל אני מאמין שלא נראה מהם יותר השנה אלימות.
סך הכל לא מדובר ב-20,000 אוהדים עדיין וכשמקרה כזה קורה בקהילה הקטנה שלנו אפשר וצריך לפעול באופן פרטני מול האוהדים.
האם לדעתך נכון לעשות מאמץ להפוך את היציע להיות עם כמה שפחות פוליטיקה? 100% הפועל ירושלים.
ללא ספק, לא צריכה להיות פוליטיקה בכדורגל, יש מספיק בעיות בקבוצה ונושאים בוערים מעוררי מחלוקת שלדעתי אין צורך להכניס גם פוליטיקה. היופי בקבוצה שלנו שאנו גדלנו על ערכים שכולם מוזמנים ויש מקום לכולם בלי קשר לגזע, דת, מין או עמדה פוליטית כזאת ואחרת.
יש מספיק פוליטיקה פנימית כמו בחירות, נציגים, צוות מקצועי, מקורית או קטמון שכל נושא פוליטי נוסף סתם יגרום לעוד פילוג והסתה.
איך מחזירים ליציע אוהדים שטוענים שזאת לא הפועל ירושלים האמיתית?
שאלה טובה, בני אדם מונעים מאמוציות, חלקנו יותר אמוציונלים וחלקנו פחות, לחלק קשה יותר לשכוח ולשחרר ונוטים יותר לנטור טינה וחלקנו סולחים מהר וקל להם לשחרר.
הזמן יעשה את שלו אבל חובת ההוכחה עלינו, אנחנו צריכים לדברר יותר טוב לכולם מה היא הפועל ירושלים, את הפעילות החברתית, הקבוצות המשולבות ומחלקת הנוער המצויינת שלנו שכרגע היא מחלקת הנוער מהמובילות בארץ.
עלינו לחזק את הדוברות העירונית והארצית שתגיע לכל האוהדים, גם לאלו שעדיין לא התחברו ולא רכשו מניה בעמותה כדי להגיע לכולם.
לטעמי מאז האיחוד מחלקת יחסי הציבור של המועדון לא עבדה מספיק טוב וצריך לחזק אותה כדי שכל אוהדי הפועל ירגישו חלק מהפועל ירושלים.
עמותה ועמדות כלליות
מה דעתך בנוגע לבעלות אוהדים?
אני חושב שבעלות אוהדים בקבוצת כדורגל היא צורת הבעלות הכי נכונה ואמיתית שיכולה להיות לקבוצת כדורגל, התלות הזאת בבן אדם אחד שאמור להיות בעל בית סופה להיגמר ברע וראינו זאת בכל הקבוצות בארץ במיוחד כשמדובר בקבוצות מהדרג השני ומטה ולא מהטופ 5. אני מגיע מעולם העסקים בכל עסק שמנוהל טוב יש דריקטוריון ובעלי מניות ורק כך עסק טוב יכול להתקיים לאורך זמן ולהמשיך בצמיחה, אם לא סופו לדעוך יחד עם בעל הבית שלו.
האם היית שוקל אפשרות לתת שליטה זמנית לבעל הון? לצורך הדוגמא – נניח שבקיץ יגיע תורם פוטנציאלי ויציע להזרים 2 מיליון דולר בשנה, במשך שלוש שנים, בתנאי שיקבל זכויות ניהול על הקבוצה הבוגרת.
הייתי מסכים לקבוצת ניהול שתנהל אך ורק את הקבוצה הבוגרת ולא את כל העמותה, שתתחייב בהזרמת סכום שיקבע על ידי הועד בכל שנה למשך תקופת זמן מוגבלת שלא תעלה על 3 שנים אך ע"י התנייה שלפחות 25% מהתקציב שיועבר יופנה למחלקת הנוער שתנוהל ע"י העמותה.
אני מאמין שבלי השקעה במחלקת הנוער והילדים אין כל טעם בלהשקיע כסף אך ורק בשחקנים ומאמנים. לטווח ארוך עלינו להמשיך עם גידול שחקנים בית לקבוצה הבוגרת.
בנוסף עליהם להתחייב להעלות בכל שנה 2-3 שחקני נוער לפחות לסגל הקבוצה הבוגרת.
מה דעתך בנוגע להגבלת קדנציה לחברי ועד ועובדים בשכר?
אני לא מאמין בהגבלת קדנציה במיוחד כשאתה מאמין בתכנית לטווח ארוך, אני לא רואה סיבה של עובד להכין תכנית ארוכת טווח, לעבוד כל כך קשה ובסוף לא לקצור את הפירות...
אני כן חושב שעל כל תפקיד בכיר במועדון יש לעשות חוזה שלא יעלה על 3 שנים ולאחר מכן על הועד להחליט ע"פ קריטריונים ברורים של עמידה ביעדים, שיפור ושידרוג מחלקות המועדון, גידול הכנסות וקהל - האם ניתן להאריך את החוזה או לצאת למכרז חדש לתפקיד.
מה יותר חשוב בעיניך – הצלחה מקצועית או "רוח המועדון" (ערכים קהילתיים, בעלות אוהדים, אפס סבלנות לגזענות אלימות וכו').
אני לא רואה סיבה לבחור ביניהם, הרי אלו לא 2 נושאים שנוגדים זה את זה, מדוע עליי לוותר על הצלחות כדי להשאיר את "רוח המועדון".
כיום הפועל ירושלים מתנהלת בצורה מקצוענית ובשיחות שלי עם שי אהרון ואורי אני יודע שההצלחה המקצועית היא בראש מעיינם וזה לא פוגע במאומה בהקדשה שלהם לרוח המועדון.
ההפך הוא הנכון, אני יודע שהתרומה לקהילה, הקבוצות המשולבות והבעלות של האוהדים היא זאת שנתנה גב להרבה מאד תורמים ואני ומשפחתי ביניהם לתרום כספים לקבוצה שעזרו להצלחה המקצועית וללא "רוח המועדון" רוב הכספים שנתרמו לא היו נתרמים.
מה דעתך על ניסיון להפחית את כמות המשחקים בשבת? (בהנחה ונישאר בליגה)?
הייתי רוצה מאד שהמשחקים יתקיימו גם באמצע שבוע אבל שיתקיימו בשעות נוחות כמו 17:00 כדי שנוכל להגיע עם הילדים ליציע, הילד שלי בן 5 וכשמשחקים בשעות מאוחרות הוא ועוד רבים כמוהו לא זוכים ליהנות מחוויית היציע מה שלדעתי גורם לנו להפסד של אוהדים לעתיד.
אני הייתי רוצה לנסות ולפעול שהמשחקים ישוחקו בשעות נוחות יותר גם באמצע שבוע כדי שכולם יוכלו להגיע, גם המשפחות עם הילדים וגם שומרי השבת.
מה עמדתך לגבי חפיפה עם משחקי הפועל כדורסל? אמנם, אין למועדון צד בעניין, אך יש תחושה שהמועדון לא עושה מספיק על מנת להימנע ממצבים אלו, לפחות ברמת המחאה או העלאה של הסוגיה על הפרק. האם אתה חושב שצריך להגביר את פעילות המועדון בנושא זה.
ראשית כל אני לא פוסל שיתוף פעולה עתידי בין הפועל ירושלים כדורסל להפועל ירושלים בכדורגל, ההפך אני אשמח שנעשה פעילויות משותפות וגיא הראל הוא חבר אישי שלי ואני בטוח שאם נפעל בשיתוף פעולה נוכל לשנות החלטות של המנהלת או של ההתאחדות.
בנוסף לטעמי ניתן לעשות שיתופי פעולה חברתיים בין שתי הקבוצות וששחקני 2 הקבוצות יגיעו להתארח במשחקים השונים ויתנו עוד חיזוק להביא עוד אוהדים למשחקי 2 הקבוצות.
תרומה להפועל
כמה שעות בשבוע הקדשת להתנדבות בעמותה ומוסדותיה בשנה אחרונה? באילו תחומים ופעילויות?
לא ביצעתי התנדבות יומיומית אבל תמיד שפנו אליי בבקשה כזו או אחרת נעניתי בחיוב. אם זה בתרומה כספית, הסעות לפעילויות שונות שהחברה שלי מספקת ופגישות עם אורי שי וליאור חוג'ה בנושאים שונים שקשורים לאיחוד, אלימות ביציע ופיוס בין אוהדים ושיח תמידי בין המחנות השונים ביציע על מנת להגיע להבנות ולאיחוד אמיתי בין הקהלים.
הפעילות בוועד המנהל דורשת זמן רב. כיצד פעילות זו תשתלב עם העבודה שלך ביום-יום? האם באפשרותך להשקיע חצי משרה בהפועל? כיום העסק שלי מנוהל ע"י מנהלים שאני סומך עליהם כבר שלוש שנים כך שעבודתי היא יותר לפקח ולדאוג שהכל עובד כמו שצריך.
כמובן שאני לא מתכוון לזנוח את עבודתי אבל אני מאמין שיש לי יכולות לתמרן בין עיסוקי השונים ולתת את הערך המוסף שאני מביא לעסקיי גם לועד המנהל.
מקצועי
מה לדעתך הוועד המנהל יכול לעשות כדי להישאר בליגה?
אני חושב שהועד המנהל נתן לשי את כל הכלים שברשותו ומעבר לכך על מנת שיצליחו להישאר בליגה, תוך כדי שילוב שחקני בית מה שלא פשוט לעשות.
מלבד מכבי פתח תקווה (שלה מחלקת נוער לטעמי אחת מ3 מחלקות הנוער הטובות ביותר שמייצרת שחקנים לבוגרים) שאר הקבוצות שמתחרות עימנו לא דוגלות בעידוד שילוב שחקני בית אבל ברגע שהוחלט שכך הם הדברים אצלנו (ואני מאד תומך בזה) עלינו לדעת שזה לא יהיה קל אבל לטווח ארוך אני מאמין שהדרך הזאת היא הדרך הנכונה שתביא אותנו לתקוע יתד בליגת העל ולהפוך לקבוצה מובילה בליגה.
מה שכן חסר לי זה יותר "רוע" מצד הועד המנהל מול ההתאחדות ואיגוד השופטים, לא יתכן שישרקו נגדנו שריקות שיפוט שערוריות שאמורות להדליק נורה אדומה על כל התנהלות ההתאחדות ואיגוד השופטים ואף אחד לא ינקוט אצבע או "יהפוך שולחנות" מצידנו. לטעמי יום אחרי המשחק נגד פתח תקווה בעקבות פנדל שלא נברא או מכבי חיפה על פסילת שער של 100% חוקי ללא יחס של השופט להסתכל במסך ה-VAR, על נציג מהועד להגיע למשרדי ההתאחדות והאיגוד לקבל תשובות בורות איך יכול להיות ששופטים קל להם לשרוק נגדנו כי בהנהלת ההתאחדות יושבים אנשים כמו יענקלה שחר ואבי לוזון שהשופטים כנראה מפחדים מהם כי במילה אחת של מי מהאנשים האלו אותו שופט לא ישפוט משחק בכיר כמו דרבי תל אביבי ויש להם השפעה כזאת.
בנוסף שופטים יודעים שכאשר הם עושים טעויות הם עלולים לספוג עונש של השעיה אבל מי שלוחץ על להשעות את השופטים זה או התקשורת או אנשי מפתח בהתאחדות ואיגוד השופטים, כשעושים טעות נגדנו אף אחד לא נמצא שם להשפיע ולדרוש עונש השעיה מה שגורם לשופטים להבין שנגד הפועל עדיף לשרוק מאשר נגד לוזון או יענקלה....
אז או ששיטת שיבוצי השופטים עקומה או שעלינו לנהוג בדיוק כמוהם ואם אני אבחר אני מבטיח לכם שמקרה כזה לא יעבור בשקט.
מה חשיבות מחלקת הנוער בעיניך? האם אתה חושב שיש להגדיל את תקציבה על מנת לפתח יותר שחקני בית?
מחלקת הנוער היא הלב הפועם של העמותה ובלעדיה לא שווה להחזיק קבוצת כדורגל, כאשר גדלתי במסדרונות קרית יובל אבא שלי תמיד דאג להתגאות במחלקת הנוער שהייתה לנו, שאנחנו מוציאים ילדים מהרחוב ונותנים להם מסגרת. אני זוכר שעל השחקנים היה להביא את תעודת הציונים שלהם מבית הספר והיינו משווים אותה לתעודה האחרונה ומוודאים שאין הידרדרות בלימודים, שחקן שהציונים שלו היו בירידה היינו דואגים לדבר עם המורה ולתת עונשים דרך הקבוצה על מנת שהשחקנים יבינו שהם קודם כל צריכים להתנהג בצורה יפה ולהביא ציונים טובים וסבירים או שהם עלולים לא לשחק. קודם כל היינו מחנכים ומגדלים ילדים לתרבות טובה של קבלת האחר והשונה לפני שאנחנו מגדלים שחקני כדורגל וזה מבחינתי ערך עליון.
הפועל שלנו היא קודם כל קבוצה שנשענת על טהרת שחקני בית ולטעמי מחלקת הנוער היא המקום הכי חשוב להשקיע בו על מנת ליצור קבוצת כדורגל מובילה בארץ.
מה היית משנה בצורת העבודה הנוכחית בהקשר תפקוד הצוות המקצועי, ותפקיד הוועד בעניין המקצועי.
קשה לי לשפוט את העבודה שנעשית מטעם הועד בהקשר של הצוות המקצועי כי לא חוויתי זאת עדיין, במידה ואבחר הדבר הראשון שאעשה הוא לבקר בכל המחלקות העמותה, אדבר עם אנשי המקצוע והצוות המקצועי ואנסה לשפר את המצב הקיים ככל שאפשר.
כיצד אתה חושב שיש למדוד את המנהל המקצועי? מה היעדים שצריך להציב לו ואיך תדע האם עמד בהם או לא.
לטעמי ישנם כמה יעדים שניתן להציב למנהל מקצועי כמו קידום שחקני בית, רכש פוטנציאלי למכירה עתידית וכמובן בניית סגל חזק ורחב שיכול להתמודד ביעדים שיוצבו בתחילת השנה.
בנוסף ישנם לא מעט משברים שמנהל מקצועי מתמודד מולם במהלך השנה ובסופו של דבר על המנהל המקצועי להתמודד עם המשברים האלו בצורה הטובה ביותר.
אני אישית מניסיון הניהול שלי יודע שיש "דברים שרואים מכאן ולא רואים משם" בכל תחום של ניהול ועל המערכת לתת שקט מקצועי ככל שניתן על מנת לתת לצוות המקצועי לעשות את עבודתם בצורה הטובה ביותר.
בסופו של דבר מבחן התוצאה בסוף ועמידה ביעדים שהוצבו הם אלו שיקבעו האם המנהל המקצועי עשה את עבודתו נאמנה או לא.
שאלות אישיות לרפי יונה
ציינת בהצגה העצמית שאתה מתחייב להפעיל את קשריך בעיריית ירושלים. מדוע לא להפעיל קשרים אלו כבר עכשיו? מדוע לא הפעלת אותם בעבר? האם בכוונתך לפעול לטובת המועדון גם אם לא תיבחר?
ראשית כל הפעלתי את קשרי לטובת הפועל לא פעם אחת וכשמבקשים ממני עזרה אני תמיד מוכן לעזור.
בנוסף נפגשתי עם איציק קורנפיין שהוא ראש אגף הספורט בעירייה לגבי מגרשים פוטנציאלים להפועל והעבודה עדיין נמשכת... אין קשר לזה שאם אבחר או לא אבחר לועד אמשיך לפעול בכל הכח בנושא זה.
כמובן שהרבה יותר קל לגשת לבעלי תפקידים בכירים בעירייה בכובע של חבר הנהלה ואני מאמין שזה יתן את התוספת כח לי ולאנשים הטובים שיעזרו לי בדרך.
עד כמה היית מעורב בפעילות הפועל בשנתיים האחרונות?
ראשית כל הייתי מאד מעורב בנושא האיחוד, לא הרבה יודעים זאת אבל אני וליאור חוג'ה שהוא חבר קרוב שגדל איתי מילדות דאגנו לקיים פגישה בין אבא שלי ויקטור לבין אורי שירצקי לפני האיחוד כדי להבין מה הם הלך הרוחות.
הרי זה לא סוד שפנו אלינו על מנת שניקח את הפועל ירושלים בליגה ג' ונחייה אותה שוב וננסה להעלות אותה חזרה לליגות הבכירות, אני התנגדתי למהלך כזה כי היה לי חשוב שכולנו נחזור לעודד את הקבוצה שאנו אוהבים יחד כמו שהיה בסוף שנות ה- 90 ואני באמת מאמין שרק קבוצה אחת מאוחדת אדומה בעיר יכולה באמת להתחרות בליגה הבכירה. לא ראיתי שום סיבה להמשיך את הפיצול הארור הזה עכשיו שכבר יוסי סאסי בחוץ והיה חשוב שויקטור ואורי יפגשו, אורי הסביר לויקטור שהמטרה היא קבוצה אחת אדומה שהיא הפועל ירושלים של כולם, גם של אלו שהקימו את קטמון וגם של אלו שנשארו להגן על הבית.
בסוף הפגישה הזאת ויקטור ואורי התחבקו ולחצו ידיים, סיכמו על שיתוף פעולה ותמיכה של ויקטור באיחוד ובהפועל ירושלים אשר כללה גם תמיכה כספית כך שאני רוצה להאמין שחלק מהסיבות שהובילו לאיחוד הייתה בין היתר הפגישה הזאת.
בנוסף אני מרבה להגיע למשחקי נוער ונערים וכפי שאמרתי ליאור הוא חבר יקר ואני משתדל לתמוך ולעזור כספית ואישית בכל מה שהוא מבקש לטובת מחלקת הנוער וליגת השכונות.
קשה לנתק את ההקשר המשפחתי. איזה לקח אתה חושב שתוכל להביא מהתנהלות המועדון בעבר? מה עמדתך בנוגע להיסטוריה של הפועל ירושלים בשנים שלפני הפיצול?
אני חושב שחייב לעשות הפרדה בין יוסי סאסי לויקטור יונה והרבה עדיין אומרים את השמות של שניהם באותו משפט.
יוסי סאסי מלבד זה שהוא הביא את הפועל ירושלים לתהומות הוא גם גרם לאבא שלי לפשוט רגל.
אפשר להגיד על אבא שלי הרבה דברים אבל על האהבה שלו להפועל ירושלים אין עוררין, אבא שלי הגיע מהיציע בקטמון ואוהד הפועל מבטן ולידה.
כשאבא שלי הגיע להיות יו"ר הפועל ירושלים הוא היה צעיר ממני בכמה שנים – בן 34 בזמנו ללא באמת יכולת כלכלית להזרים כספים לקבוצה אבל בעל יכולת ניהול פנומנלית ואני רוצה לאמין שאת היכולות האלו קיבלתי ממנו בירושה. את הבעלות שלו בקבוצה הוא השיג על ידי היכולות הניהוליות שלו שזה סיפור בפני עצמו, יוסי סאסי סיכם איתו שאם הוא יצליח להביא את הפועל לרווח תיפעולי ולהישאר בליגה הוא יקבל 50% מהקבוצה (לימים הוא יבין שלהיות שותף 50% עם יוסי סאסי זו לא מציאה גדולה אלא ההפך הוא הנכון...), הוא הצליח והשאר היסטוריה אבל זה רק מלמד על אילו יכולות ניהוליות היו לו.
תמיד הוא טען שאם יש מישהו טוב ממנו שיכול לקחת את הקבוצה הוא יתן לו אותה בחינם ועובדה שהיו כמה קבוצות ניהול שהגיעו וכשלו, היו מספר ניסיונות למכור את הקבוצה בזמנו אבל היה אדם אחד שהחזיק ב50% מהקבוצה, אדם עיקש שלא הסכים לחתום על שום מסמך והוא זה שלטעמי גרם למפולת של הפועל ירושלים ומי שהחזיק אותה בחיים והביא אותה להישגים בכלים המועטים שהיו לרשותו זה אבא שלי.
היום אני מבין שבעלות הקבוצה ע"י האוהדים היא הדרך הנכונה ביותר והבריאה ביותר לקבוצת כדורגל לכן תמיד אמרתי שאני מברך על המהלך שקרה לפני 15 שנה כי את הפירות אנו קוצרים היום ונמשיך לקצור בעתיד, לפעמים הפרי יהיה מתוק יותר או חמוץ ומר אבל הפירות ימשיכו לצמוח.
תודה רבה לרפי! נזכיר שניתן ליצור קשר עם רפי בטלפון 050-8289219.
