האבא יורם נידם ניסה להתפלח למגרש קטמון המיתולוגי כדי להתחכך בשחקני הפועל - לפני שבוע הבן נדב הצטרף כשחקן חיזוק משמעותי לקבוצה. "היי, זה אני", מדור שני
מתן אברינה
מה קורה נדב? איפה אנחנו תופסים אותך?
"האמת שאני תקוע בפקק. אני גר במודיעין, יש מחסום בדרך, לא יודע מה קרה."
דרך צלחה. נגעת בהרבה לבבות כשסיפרת שאתה מגיע מבית של הפועל.
"אבא שלי יורם גדל ביוחנן בן זכאי בקטמונים, קרוב למגרש המיתולוגי. הוא היה מספר לי שהיה הולך גם לאימונים, עומד על הגדרות ומנסה להתפלח פנימה למגרש. הוא תיאר שבאותה תקופה לא היו מכניסים ילדים בלי הורים, אז הוא תמיד היה נצמד למבוגר רנדומלי בשביל להכנס איתו למשחקים. הקבוצה שאבא שלך אוהד, אתה אוהד אותה."
ואיך היה לגדול בבית אדום?
"אבא שלי בחור קצת מופנם, אז זה לא היה לגדול בבית של 'אם הפועל מפסידים אז אנחנו בדיכאון שבוע'. זה לא היה המצב. אבל כל יום שישי היה מוקדש למשחקים של הפועל. יש לי זיכרון של עצמי בגיל 4 הולך למשחק של הפועל קטמון ירושלים בליגה א', אבל בעיקרון יותר היינו אוהדים של הפועל ירושלים הוותיקה. זו הייתה תקופה בה לקטמון היו הרבה מאוד אוהדים ובמשחקים של המקורית היה קהל מאוד מצומצם. היינו הולכים למשחקים עם ארטיק קרח וגרעינים… בינינו, המשחקים עצמם היו משעממים, אבל תמיד היינו ממשיכים להגיע לטדי ותמיד זה היה כיף, משהו מיוחד. בגיל 15-16 כבר הפסקתי ללכת, כי היו לי אימונים בימי שישי, אבל אבא שלי המשיך ללכת לבד."
רצית לבוא להפועל. זה לא סתם סיפורים לקהל.
"גם בעונה שעברה רציתי להגיע להפועל, לפני קרית שמונה. אבל הפועל פחות התמקדו אז בשחקנים מושאלים, והקיץ שינו את הגישה. קיבלתי הודעה מזיו בחודש אפריל, עוד לפני שהפועל נשארה בליגה. ידעתי שלא בטוח אשאר בקריה - עשיתי עונה יחסית טובה והיו לי הרבה מאוד אופציות. איכשהו היה לי ברור שיהיה לי עם הפועל ירושלים משהו.
אז עוד לפני שחשבתי מה ואיך, זיו שואל אותי אם אני סגור כבר לעונה הבאה. אמרתי לו שלא, והוא ביקש שלפני שאני מחליט משהו שהוא רוצה שנפגש. הסוכן שלי אמר שכנראה לא אמשיך במכבי ת"א העונה, היה לי בראש שאולי אנסה את מזלי בחו''ל, וכשהבנתי שאין אפשרות כזו הודעתי לזיו. קבענו פגישה יומיים אחר כך בספורטק - אני, ההורים, זיו ושי. ואז הוא הסביר לי על התכניות של הקבוצה. זיו הוא מאמן ברמה הכי גבוהה שיש. מבחינת הסגנון שלי - אני מתחבר למאמנים כאלו. אז הדבר הזה, והקהל הכייפי שיש בירושלים, הובילו אותי בסופו של דבר לכאן."
לחשוב מחוץ לקופסא
סגרתם מוקדם, וחיכינו שנות דור לוולקאם. למה זה התעכב?
"חשבתי שלא אצא למחנה האימונים עם מכבי, אבל אז התחילו האימונים ולמרות שהמנג'ר ברק יצחקי כבר נתן את האישור למעבר, המאמן איביץ' החליט שהוא רוצה עדיין רוצה לראות אותי. בתחילת המחנה גלזר נפצע. ויצא מצב שאני "6" שני בסגל. הוא רצה לבחון אותי, עד שהחליט שעדיף עבורי עוד עונה בה אצבור דקות משחקות, במקום לחכות על הספסל לצ'אנס. אז כן, לקח איזה חודש עד שהמאמן החליט נתן לי את האישור לצאת להשאלה וזהו, עכשיו אני אדום."
הופעת בכורה בנבחרת הצעירה, עונה מוצלחת בקריית שמונה עם צבירת קילומטרז' בליגת העל - סכם את השנה שעברה עליך.
"אמיר נוסבאום, שאימן אותי עונה קודם לכן בבית"ר ת"א ואני מאוד מעריך אותו - לקח אותי לקרית שמונה. כשהגעתי הקבוצה לא נראתה טוב, אבל איכשהו הרבה דברים התחברו לי שם, נכנסתי להרכב, היה לי חיבור טוב עם המועדון והשחקנים וזה השפיע על המגרש. עשיתי משחקים מאוד טובים, ואחרי זה סלובו הגיע והמגמה הזו רק המשיכה. ואז באמת הגיע הזימון לנבחרת הצעירה. זה היה רגע מרגש."
איפה אתה הכי אוהב לשחק, באיזו עמדה?
"שאלה מעניינת, הרבה שואלים אותה: בעיקרון אני יכול לשחק בשתי עמדות, כקשר "6" ו"8". כשהייתי צעיר יותר הייתי שחקן התקפי, אבל כיום אני על התפר בין 8 ל-6. כשגדלתי במכבי ת"א שיחקתי כקשר אחורי אבל עם עוד קשר לידי, ככה שזה לא 6 קלאסי, זה היה נותן לי את החופש. כמו אלטמן, שהגדיר את עצמו כשחקן שהתכונה החזקה שלו היא הבנת המשחק בהגנה ובהתקפה, זה גם המקרה שלי. לדעת איפה למקם את עצמי.
אני שחקן שאוהב לחשוב מחוץ לקופסא, ותמיד כשתהיה לי אופציה אני אשחק 'קדימה'. יש לי ברוך השם כושר טוב, והשנה אני אנסה להביא את זה בשני צידי המגרש. מין שחקן שיש בו נגיעה מהכל, אני מאמין :) אני מנסה לחבר את האלמנטים יחד".
לשבור תקרות זכוכית
מה באמת הציפיות שלך מהעונה, אישית?
"אני רוצה שההצלחה האישית שלי תעזור כמה שיותר לקבוצה. אני רוצה לייצר מספרים, ואני 'אסתפק' ב-5 שערים ו-4 בישולים. זיו רוצה ממני לעזור לקבוצה להחזיק את הכדור, להשתחרר מלחץ, לדעת לשנות את הדינמיקה של המשחק, דרך פס או שינוי צד. בהגנה אני כמובן רוצה לעזור לקבוצה לשמור על שער נקי כמה שאפשר."
משחק ספציפי שאתה מצפה לו?
"אני חושב שלדרבי. לא חוויתי דרבי בעבר. זה המשחק שהכי חשוב לאוהדים, ומכאן שהוא מאוד חשוב לשחקנים, ואני מאוד ארצה לשמח את הקהל."
אתה מצטרף גם לכנופיית הטוויטר של הפועל, וולקאם.
"נכנסתי לטוויטר לפני שנתיים, אהבתי את זה שאפשר לצייץ מה שבא לי, על סדרה או שיר שאני אוהב, זה המקום. בהתחלה היה לי לייק או שניים עד שמישהו שיתף סרטון ביצועים שלי - ופתאום זה קפץ. אחרי עוד כמה שיתופים שעשו לי מצאתי את עצמי עם 1,500 עוקבים. אני לא מצייץ יותר מדי, פעם בשבועיים בערך. לא מחפש את זה בכוח, זה קשור לחיי היום יום שלי. אני בדיוק שם עכשיו 'עוקב' למועדון - שיהיו לנו רק הרבה סיבות לצייץ העונה!".
תודה נדב, נתראה במגרש בפ"ת בשבת.
"אני רוצה רק להגיד לקהל שאנחנו פה בקבוצה עובדים הכי קשה שאפשר בשביל לשמח אותם. אני מבטיח שאני אתן את כל מה שאני יכול, ואפילו יותר מזה - אני רוצה לשבור כמה תקרות זכוכית. עם עבודה קשה, אמונה ואהבה - נצליח".
