אין לי עדיין כותרת

זוהר קמינסקי ממשיך להוביל את קבוצת הנשים שלנו לשיאים חדשים. בתחילתה של עונה בה אנחנו מכוונות הכי גבוה שאפשר, הגיע הזמן להכיר לעומק עידו אורנשטיין זוהר קמינסקי החל השנה את עונתו השלישית כמאמן הפועל קטמון ירושלים, העונה השנייה בליגת העל לנשים, עם שאיפות גבוהות מאי פעם. הקבוצה שמרה הקיץ על הבסיס הישראלי והזר שהוביל אותה בשנה שעברה והוסיפה עליו מספר שחקניות רכש משמעותיות, שליכולתן נחשפנו כבר במשחקי ההכנה המוצלחים בגביע אתנה . "לא צריך להסתנוור מההצלחה בגביע אתנה וצריך לזכור שהרבה קבוצות הגיעו מולנו לא מוכנות. אבל כן אפשר להיות מעודדים מהיכולת. הצגנו כדורגל חיובי ואטרקטיבי, כדורגל נכון". אומר זוהר. "המטרות העונה הן חד משמעית להיות גבוה, הכי גבוה שאפשר ובכל המפעלים." קמינסקי (41) נולד בת"א ומתגורר היום ברמת השרון. כנער, שיחק במחלקה של שמשון ת"א ונחשב להבטחה. כמו רבים אחרים, הצבא עצר את הקריירה וזוהר מצא את עצמו לומד קולנוע ומשאיר את הכדורגל כתחביב. החברים משכו אותו חזרה לקריירה מכובדת בליגות הנמוכות שכללה גם קדנציה בקבוצת האוהדים מיפו ומשם לתחילתה של קריירת האימון. "תמיד ידעתי שהיכולות הכי טובות שלי הן בכדורגל. התחלתי בקריירה קטנה בקולנוע אבל מהר מאוד הבנתי שכדורגל זה מה שמושך אותי." כשהחלום להגיע לבוגרים, זוהר התחיל לאמן במחלקת הנוער של הפועל ת"א והתעקש לאמן קבוצות שמשחקות 11 על 11 על מגרש מלא. משם עבר לאמן נערים ב' בהפועל רעננה והתקדם עד ליגת העל לנוער. לאחר מכן קיבל זוהר הזדמנות לראשונה בקבוצת בוגרים, כעוזר המאמן בהפועל עכו. "בשנה הזו בעכו וכבר בליגת העל לנוער הבנתי שלא בטוח שזה מה שאני רוצה. המאמנים בארץ עוברים התמודדות יומיומית לא פשוטה, חשיפה, תקשורת ובאלגן, החלום שלי התחיל להשתנות". חיפשתי בית "אני זוכר שלפני שנים קראתי כתבה שעשו עם שי אהרון, עוד כשהיה שחקן. הדרך שבה הוא דיבר על המועדון, הפעילות החברתית שלו, צורת השיח, אלו דברים שמאוד התחברתי אליהם, קיבלתי תחושה שקורה שם משהו לא רגיל. תמיד ידעתי שאני צריך להיות במקום שהוא טיפה שונה, זה מה שמתאים למבנה האישיות שלי. מקום עם שיח יותר פתוח, יותר אינטיליגנטי". לכן, כאשר הגיעה השיחה מליאור חוג'ה, עם הצעה לבוא לאמן את קבוצת נערים א' של הפועל ירושלים הקרקע כבר הייתה מוכנה. "חיפשתי בית. קצת התעייפתי מהכדורגל והרגשתי שבשום מקום אני לא מוצא את עצמי עד הסוף. רציתי מקום שאני אהנה בו ושיידע להעריך אותי, חיפשתי בית". קמינסקי נחת בהפועל הישר לאימון של אחד השנתונים המסקרנים שצמחו פה, שנתון 2005. "כשקיבלתי את הקבוצה היה חשש שנרד ליגה ולא ידעו איך נשתלב בליגת העל בשנה הראשונה". בניגוד לצפיות, הקבוצה תקעה יתד בליגת העל וסיימה במקום ה-8. "משהו בקבוצה הזו, במקצוענות של השחקנים, ברצון שלהם להתקדם וללמוד בנוסף לפריצה של שחקנים כמו ליאור קאסה, כארם, רז יחזקאל ועוד הרבה אחרים שהתעלו על עצמם ועשינו עונה נהדרת בליגת העל. זה היה תהליך מאוד מוצלח." "השקט שהמנהלים שלנו נותנים", זה מה שמבדיל את הפועל ירושלים ממקומות אחרים לדבריו. "השקט לעבוד ולפתח שחקנים, בלי לחץ של תוצאות, עם השקעה פרטנית ואישית בכל שחקן ומחשבה על הדרך הכי טובה לפיתוח השחקנים הצעירים, זה מה שמשך אותי לפה". "היום, כשאני רואה את השחקנים שאימנתי לפני כמה שנים משתלבים בקבוצה הבוגרת, זה בסוף מה שאתה לוקח איתך הביתה. שחקנים שהצלחת להשפיע עליהם, אפילו במעט, מגיעים לדבר האמיתי... זה הריגוש הכי גדול, זה מה שנותן את הסיפוק מהמקצוע הזה. זה יותר חזק מכל דבר אחר." התאמה מושלמת במקביל לאימון נערים א', החל זוהר לאמן את קבוצת הנשים שלנו בליגה הלאומית. "תמיד רציתי לעבוד בכדורגל הנשים, הרגשתי שמשהו בתכונות האופי שלי יכול להתאים שם בצורה טובה, אפילו יותר מבגברים. התאהבתי בקבוצה תוך שבועיים. היה משהו מיוחד במרקם של השקחניות בDNA, התנהלות מסביב. משהו קסום." קבוצת הנשים של המועדון הוקמה לקראת עונת 2020-21 והחלה את משחקיה בליגה הארצית. פתיחה קשה שלאחריה רצף ניצחונות מרשים הביא אותנו למאבק העלייה נגד מעגן מיכאל, ממנו יצאנו בסופו של דבר עם הכרטיס לליגה הלאומית, יחד עם הפועל תל אביב. העונה בלאומית הייתה לא פשוטה גם היא, עם מאבק ראש בראש עם אותה הפועל תל אביב על העלייה לליגה הבכירה. "באמת הייתה עונה לא קלה. לא היינו קבוצה שנועדה לדרוס את הליגה, היינו עם סגל טוב אבל עדיין ההישג היה גדול מאוד. השחקניות היו מאוד צמאות לאימונים טובים, עבודה קשה. זה נתן לננו, הצוות מוטיבציה להשקיע עד הסוף בדבר הזה. בסופו של דבר השחקניות התעלו על עצמן. עונה מרגשת אין ספק." בראיון בתחילת אותה עונה, אמרת שהיעד הוא להגיע לצמרת ליגת העל. האמנת שזה יקרה כל כך מהר? "העונה שעברה הייתה עונה מוצלחת, מעל הציפיות בכל פרמטר. חשבתי שילך לנו יותר קשה אבל תוך כדי תנועה – העבודה של הצוות, הבחירה המדויקת של הסגל, בנייה של מרקם מאוד ספציפי ומיוחד שמאפיין את הלך הרוח של המועדון, גרמו לכך שנוצרה קבוצה מאוד מלוכדת ומאוחדת. האימונים היו מאוד מקצועיים, המעטפת הייתה מדהימה ואני חושב שזה מה שהביא לנו את ההצלחה." "בכלל, המעטפת פה לא מביישת לדעתי קבוצות בליגת העל לגברים. מאמן שוערים, עוזר מאמן, מנהלת קבוצה, מאמן כושר צמוד, פיזיותרפיסט וספורטתרפיסט, פסיכולוג ספורט, השחקניות מקבלות מענה בכל תחום שהן צריכות. האימונים מתוכננים על המילימטר בצורה הכי מקצועית שיש. ומעל לכל יש כמובן את ליאור חוג'ה שמוודא שהכל יתפקד כמו שצריך, שלא יורגש שזו "קבוצת נשים", אלא פשוט – קבוצת כדורגל מקצועית." כמה שיותר גבוה אחרי ההצלחה המסחררת בעונה הראשונה בליגת העל, הקיץ הקבוצה עברה שדרוג משמעותי, הן בסגל והן בציפיות. "אין ספק שהקבוצה השתדרגה" אומר הקואץ'. "בקיץ עשינו תהליך של הסקת מסקנות מהעונה הראשונה בליגה. למדנו הרבה, על הכדורגל, על הזרות, האימונים וחשבנו מה צריך לעשות כדי שהקבוצה הזו תעוף עוד כמה שלבים קדימה. מאחורי בניית הסגל הייתה מחשבה מאוד עמוקה וארוכה, מתוך מטרה להביא בדיוק את השחקניות שאנחנו צריכים." "מוקדם לדבר על תארים, כי לא מספיק שיש שחקניות טובות, צריך גם חיבור טוב והרבה עבודה קשה. יש לנו קבוצה חזקה השנה ואנחנו מאוד אופטימיים. השאיפות מאוד גבוהות." הפועל של האוהדים "הקהל בהפועל הוא פשוט מדהים. בכלל, אני טוען שלשחק כדורגל בלי קהל זה לא אותו דבר. זה משחק אחר וזה כיף גדול. יש לזה ערך מוסף אדיר, גם השחקניות, שלא הכירו את זה במהלך הקריירה, רואות את זה וזה מדרבן אותן ואת הצוות, מרגש ומוסיף לכוח של הקבוצה. יש פה קהל באמת מסור, שמגיע לחורים הכי רחוקים ונותן לנו דחיפה. אישית, בכל משחק שמגיע קהל אני מאוד מתרגש. זה ממש לא מובן מאליו." כדורגל הנשים בארץ לא נמצא במקום בו היינו רוצים לראות אותו. משחקים במגרשים לא ראויים, מועדי משחקים שמשתנים שעות לפני משחק וקבוצות שנאלצו השנה לעלות למשחקים עם 9 שחקניות. עדיין, זוהר רואה שיפור הדרגתי. "יש הרבה אנשים עם כוונות טובות שרוצים לשנות אבל גם יש הרבה מעצורים ואין מספיק תמיכה מסביב. אנחנו רואים בכל העולם שהענף הזה הופך להיות יותר ויותר פופולרי ואין סיבה שבישראל זה לא יקרה." "אני כן יכול להגיד שלדעתי חסרה חשיפה לכדורגל הנשים. התקשורת לא מספיק איתנו. התקשורת קריטית פה, כדי למשוך ילדות צעירות להגיע ולהירשם לכדורגל כי הן יראו שיש להן מודל לחיקוי. אין כמעט חשיפה חיובית לכדורגל הנשים. בכלל, אני בטוח שברגע שאנשים יחשפו יותר לענף הזה, העניין ילך ויתעצם. יש הרבה משחקים שכיף לראות, יש הרבה שחקניות צעירות מוכשרות. כמו שהקהל שלנו התאהב – עוד רבים אחרים יתאהבו". חלומות משתנים "באמצע העונה שעברה הבנתי שאני כרגע רוצה להתמקד בכדורגל הנשים. מצאתי לעצמי מקום שאני יכול להתבטא בו מקצועית כמו שאני רוצה, מקום שמתאים לי. אני מאוד רוצה לפתח את אימון כדורגל הנשים וכרגע אני רואה את עצמי נשאר בנישה הזו, בנוסף למחלקת הנוער בה אני מאוד נהנה. השאיפה שלי לשנים הקרובות היא לקחת את המועדון כמה שיותר רחוק."