עוד יותר, מהכל

אמיר סופר חוזר ממכבי חיפה הביתה, לתפקיד המנהל המקצועי של מחלקת הנוער. ראיון היכרות, לקראת השדרוג המתוכנן בעמק הארזים הקיץ עידו אורנשטיין ד"פ: הנדבך המרכזי בתקומה ובהצלחה של הפועל ירושלים, הוא מחלקת הנוער. רק השבוע התבשרנו על זימון שניים נוספים שעברו אצלנו בכל קבוצות הגיל ובאקדמיה, אגבדיש ופרדה - לסגל הנבחרת הצעירה. מלמוד התייצב שם כבר קודם העונה. זועבי, צוריאל, לביא, קאסה ומונסנגו לובשים את מדי ה-U17. וזה רק מהפריזמה של חותמת הנבחרות; ביומיום, 11 שחקנים שהתחנכו כאן מגיל צעיר נמנו העונה על סגל הקבוצה הבוגרת (כולל נאור וסלמן שנמכרו במהלכה בעסקאות שיא בתולדות המועדון). על הדשא הופיע בפלייאוף העליון הסגל הצעיר בליגת העל. וכפי שקואץ׳ זיו אריה שב ומדגיש, זה המצע עליו הפועל ירושלים החדשה מושתתת, גם ללונג ראן. המצע הזה התרחב עד מאוד, ובזמן קצר: אם לפני שש עונות מחלקת הנוער מנתה 4 קבוצות, היום יש פה 12. הסגלים מתפוקקים מכדורגלנים צעירים מכל הארץ. אם פעם הכוונה היתה בוטיק, ניסיון ליצור משהו מקומי קצת אחר - היום זה הבון טון, עם דומיננטיות עירונית ברורה, קבוצות בליגות הצעירות הבכירות, סדרי גודל שהשתנו לגמרי. זה מצריך שידוד מערכות. כמעט מהפכה מבנית. תוכניות עבודה מעודכנות שידעו להכיל את היקף הפעילות. הרחבה והעמקה של הצוות, הוספת אמצעים, תהליכי פיתוח, סינון ועוד. החודש יוצאת לדרך תוכנית אסטרטגית חדשה ל-5 השנים הקרובות, אותה הוביל המנהל המקצועי של המועדון שי אהרון, אשר אמורה להצעיד את הפועל לפאזה הבאה. ״המשמעות של ההתרחבות הזו ברמת הנוער היתה חד משמעית מבחינתי: כראש המערכת - אני חייב עוד מישהו לצידי, בעמדת מקצועית בכירה, עם מבט מלמעלה״, מספר ליאור חוג׳ה, מנהל מחלקת הנוער. ״בזמן שאמשיך לנהל, אהיה אמון על האסטרגיה, קשר מול ההורים, הבאת שחקנים וכיוצא באלה - הוא יהיה זה שיחיה מבוקר עד ערב עם טרנינג על מגרשי האימונים והמשחקים את פעילות הקבוצות. והמשימה שלי היתה למצוא את האדם הטוב ביותר לתפקיד המקצועי פרופר. קודם כל איש כדורגל ברמה הכי גבוהה, שאוכל לסמוך עליו ולעבוד בשיתוף פעולה מלא; אבל גם עם הבנה מוחלטת של רוח המועדון. ואני מאמין שזה ליהוק מצוין״. שפה מקצועית אחידה אמיר סופר (35) מגיע אלינו ממכבי חיפה, שם אימן משך 6 שנים בכל קבוצות הנערים ולתקופה קצרה גם את הנוער, עד שמונה למשנה למנהל המקצועי של המחלקה הירוקה הענפה, ואחראי פרויקט המצטיינים של המועדון. "בחרתי להגיע להפועל מהסיבה הברורה, שזה ממש אופי המועדון: מקום שחרט על דגלו את חשיבות מחלקת הנוער״, הוא אומר. ״זה הבסיס שעליו הכל נשען - פיתוח שחקנים שהם חלק אמיתי מהקבוצה הבוגרת. זה קורה כבר היום, ופה אני יכול להביא את עצמי, היכולות, הידע, הנסיון והמתודולוגיה המקצועית שלי לידי ביטוי, במטרה לקחת את המחלקה עוד כמה צעדים קדימה. להפוך את המנגנון ליעיל ולמקצועי עוד יותר. כראש הפרמידה המקצועית במחלקה, הדבר העיקרי הוא לדאוג שהשחקנים הצעירים, במשך תקופת ההכשרה שלהם, מקבלים את הכלים הכי טובים מהמערכת, ובסופו של תהליך למצות את היכולות שלהם. עם השינוי הארגוני שמתבצע כאן הקיץ, יתאפשר שידרוג בתנאים שהם מקבלים. בשלב הראשון אני רוצה ליצור שפה מקצועית ברורה ואחידה״, סופר ממשיך. ״אנחנו מקבלים שחקן בגיל 8-9 והוא מסיים את תקופת ההכשרה שלו בגיל 18-19. אנחנו צריכים להיות מאוד מדויקים בתהליך שהוא עובר כדי שבקצה הוא יגיע להיות הכי טוב שהוא יכול כדי לשרת את הקבוצה הבוגרת. מסלול ההכשרה חייב להיות ברור לכל מי שעוסק בו. המסלול הוא לא רק בהיבט המקצועי, וזה דבר שמבדיל את הפועל ירושלים ממקומות אחרים: הפן החינוכי במועדון הוא לא מס שפתיים והוא חשוב לפעמים אפילו יותר מההישגים בכדורגל. להפוך לשחקן זו השקעה של שעות רבות, ימים ושנים והתפקיד שלנו הוא להוסיף על זה גם את הפן החינוכי." השיבה הביתה אמיר סופר חוזר כיום הביתה. הוא גדל במושב בית זית, למשפחה אדומה, עם אבא ניר, חבר עמותה, ״שאני מגדיר כאחד האוהדים הכי שרופים של הפועל ירושלים. כילד לא הפסדתי משחק. בדיוק לפני 20 שנה היתה ‘טראומת רעננה׳, והיא חקוקה לי עד היום בראש. אבל זו כבר היסטוריה רחוקה: לראות את אבא זורח ככה היום, אחרי עשרות שנים של אכזבות, זה מטורף." אמיר שיחק במחלקת הנוער של הפועל מגיל 9 עד קבוצת הנוער. מגן שמאלי, עם תחרות קשה על העמדה מצד טאלנט אחר באותה שכבת גיל. אחד, ליאור חוג׳ה. ״לא הבינו איך אנחנו מתחרים ועדיין יכולים להיות חברים כאלה טובים״, מספר חוג׳ה. ושוב לסופר: ״בגיל נוער עברתי לרמת השרון, שם פציעה קשה במפשעה סיימה את קריירת המשחק הקצרה שלי. אחרי שירות של 3 שנים כלוחם ומפקד בצנחנים, חזרתי ישר להפועל, הפעם לצד השני של הקווים. "המעבר לאימון נוער היה טבעי עבורי. הוא שילב את שני הדברים שאני הכי אוהב: כדורגל והדרכה. אימנתי שנתיים במחלקת הנוער כאן, משם עברתי לבית"ר, ואז לנערים במכבי ת״א, עד שהשתקעתי במכבי חיפה. ליאור תמיד אמר לי שיום אחד אחזור להפועל, תמיד השבתי שאין סיכוי שזה יקרה :). יש כאן הרבה מאוד שנים של היכרות והערכה בינינו. גם כשעבדנו במחלקות שונות היינו מתייעצים ומחליפים דעות. אין ספק, מהרבה בחינות זו סגירת מעגל עבורי." הדרך להצלחה הפועל מעלה שחקני נוער רבים לקבוצה הבוגרת. הקהל כבר מקבל את זה בטבעיות, אבל מה תוכל לספר על התהליך הזה? "מעבר של שחקן נוער לבוגרים זו תורה שלמה. ההבדלים דרמטים. אפשר לבצע מניפולציות כדי לחשוף את השחקן ללחץ שהוא עתיד לחוות, אבל לא משנה מה נעשה - אין דבר שבאמת ידמה את טבילת האש הזו. בכל מקרה זה איזשהו שוק עבורו. יקחו מספר משחקים עד שיתחיל להרגיש נוח יותר. קבוצת הנוער של הפועל משמשת כיום כמעין קבוצת B של הבוגרת, כמעט קבוצת בת, וזה דבר נהדר. זה ישאר הדגש. ברור שאנחנו רוצים שגם הנוער יעלה לליגת העל, אבל זה משני. זו פשוט המציאות שתקרה. אתה תמיד תעדיף שמישהו דוגמת סדריק ישתלב ויפרח בבוגרים, כשיש לך את האפשרות. אני בטוח שקבוצת הנוער תהיה מספיק חזקה, עם שחקנים שעברו תהליך הכשרה איכותי ואני מקווה שכבר בשנה הקרובה היא תעלה.״ ומה בנוגע לשחקנים הצעירים שכבר עלו לבוגרים, ונדרשים להמשיך במקביל לשחק בנוער? "כאן האתגר הוא לגרום לשחקן להמשיך לשחק באותה הרצינות והמחויבות כמו בבוגרים, שם כבר ספג תחושה מוצדקת של מימוש והצלחה כששותף במשחקי ליגת העל באצטדיונים גדולים. העבודה שלנו מורכבת מהרבה ניואנסים כאלה, זו האחריות שלנו לגרום להם לעבוד בדרך הכי חלקה שניתן.״ מה תגדיר כהצלחה בתפקיד שלך? "הצלחה עבורי צריכה להימדד במספר פרמטרים, כאשר הראשון והחשוב בהם הוא הגדלת הכמות והאיכות של השחקנים שמגיעים לקבוצה הבוגרת. הפרמטר המשמעותי השני הוא שיפור הליך ההכשרה. השלישי - יצירת מצב בו המחלקה שלנו קולטת שחקנים בגילאי ילדים ונערים שבעבר לא היו חושבים להגיע. כבר היום רבים רואים בהפועל הזדמנות, ובעתיד זה יהיה עוד יותר, על פי החזון שלנו.״